היום הזה נפתח ונסגר בהקשר של טיפוס.
התעוררנו למראה מוזר. בלי שום אזהרה, איש חבוש קסדה השתלשל בריתמת סנפלינג מהגג (כזכור, אנו בקומה 13), ועישן לו בנחת סיגריה במרפסת. שיפוצים של הבניין. היה משעשע.
אחרי שהתאוששנו, לקחנו את הזמן באיזי ועשינו ארוחת בוקר גדולה, בה עברנו לביקורת יותר מתקדמת על איכות הבאגטים באיזור:
Baget review by Itamar from Dael Shalev on Vimeo.
החלטנו להמשיך ליום בנחת, בלי מהומה וקצת לפני הצהרים יצאנו מערבה, לשמורת הטבע של רמבוייה (Rambouillet), שם יש יער של אורנים, אלוני ענק (חלקם עצומים ממש וגם לנו, בתור אנשי הגליל שרגילים באלונים גדולים, אלונים אלו היו באמת משהו אחר) והרבה חיות.
כמיטב המסורת, מלכי צרפת לדורותיהם צדו ביער איילים, חזירים והולכי על ארבע אחרים, מנהג שנמשך עד ממש לאחרונה (ז'אק שיראק ביטל אותו). כדי לפצות קצת את הטבע, הקימו שמורה בה מסתובבים איילים שונים וכל חיות היער - מן חי בר שכזה, ויש מסלולים שעוברים קרוב לחיות. היה נפלא. רגוע, מעט אנשים (גם אם יש הרבה, המרחבים לא יוצרים כזו תחושה), וגם עדרי איילים שעוברים קרוב קרוב.
זה לא ממש גן חיות ולא הרפתקני במיוחד, אבל ליום רגוע עם קסם של רעש הרוח בעצי היער - היה נהדר.
בהמשך יש גם מופע של עופות דורסים. טוב, כבר ראינו אחד כזה, שהיה כזכור אכזבה גדולה, אבל התיישבנו בכל זאת. היה דווקא נחמד ומצחיק וגם מרשים הרבה יותר. איכשהו העופות יותר מחוברים לטבע מאשר לחומות ולהצגה שעשו מהם בפרובין. היתה לי גם תאונה קטנה עם נשר. החלפנו פרטים והמשכנו כל אחד לדרכו.
Accident with an Eagel from Dael Shalev on Vimeo.
אחר הצהרים המאוחרים, בלחץ הילדים, אך גם באהבה גדולה מצד המבוגרים, חזרנו לסלעי הענק בברביזון. יש שם מספר איזורים עם בולדרים עצומים שכמעט לכל אחד מהם שם וציון (רמת קושי לטיפוס), באדיבות קהילת המטפסים של האיזור. הילדים ואני בילינו שעות בטיפוס וזיהוי מסלולי טיפוס מתאימים בכל סלע, מה שיצר הרבה מצבים של גאווה (כשמצליחים) וגם קצת של תסכול (כשלא).
זה פשוט בילוי ספורטיבי, מהנה, מאתגר, מסוכן במידה סבירה ומתאים לכל גיל (גם הקטנצ'יק הפליא לטפס - רק שמרוב לחץ היה לאמא שלו קצת קשה להתסכל).
חזרנו לאחר חשכה, עיייפים ומרוצים.
יום שלישי, 19 באוגוסט 2008
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה 1:
שלום משפחתי המטיילת
אני רואה שהאחים שלנו שנמצאים אצלכם עכשיו ממש, כל כך נהנים עד שהם כבר לא מספיקים לכתוב לכם. אבל אני כאן בירושלים בירתינו. חורשת את עכוזי למבחנים שבאים אחד אחרי השני.. אז הבלוג שלכם הוא הפוגה יומית ואני נהנית מאוד לעכוב אחריו באדיקות. להנות מהסרטים, הסיפורים והאנקדוטות המשעשעות. אני חייבת להגיד שתכננתם טיול שחבל על הזמן!! נראה שאתם יודעים לנצל את הימים וגם לקחת הפוגות כשצריך ומוצאים מקומות מקסימים שאפשר להנות בהם מאוד!
בקשר לאיתמר- אני צופה באדיקות בסרטונים.. ואני חייבת לציין שהוא נראה שהוא נהנה יותר מהבאגט עם הקמח המלא אז אני דורשת לעשות הצבעה חוזרת:) ובכלל, איתמר, לקוטג' עוד תצליח להתרגל ומקסימום- קממבר יש בארץ ויעשו לך גמילה איטית.. אבל הבאגטים!! אוי הבאגטים.. אותם אי אפשר למצוא כאן. אז לזה איך תתרגל?:)
תמשיכו לעשות חיים משוגעים! ולעדכן כמובן.. הרבה נשיקות ודרישת שלום חמה חמה, רוני
הוסף רשומת תגובה