הגענו ובדיוק שהתיישבנו לאכול ארוחת בוקר, החל גשם זלעפות. היה דכאון, לראשונה. היה גם קר!
מצאנו מחסה תחת חורבה מימי הביניים, ושחשבנו להתייאש ולחזור, התבהר והשמש הופיעה, ואיתה חזר מצב הרוח. התחלנו את היום מחדש, מסודר, דרך לשכת התיירות שבכניסה לעיר. קנינו כרטיס משולב לאתרי העיר ולמופע ששמענו שהוא מומלץ - הנשרים.
טוב, אז ככה: המצודה אכן שווה ומרשימה.
מושלמת, משופצת ומרשימה במיוחד מהנוף הנשקף כשמטפסים למגדל הפעמונים.
משם המשכנו למערכת מנהרות תת קרקעיות שנמצאות שם כבר למעלה מאלף שנה. יותר משני ק"מ של מנהרות ששמשו לתעשיית הצמר ואחר כך לאחסון יין, וגם למפגשי "הבונים החופשיים" וכל מיני אגודות סתרים אחרות שברחו מהחוק. זה די מרשים, אך מוכרחים ללכת עם קבוצה, והמדריך דובר צרפתית בלבד, כך שזה בעיקר מעיק. גם המוזיאון היה כלול בכרטיס, נכנסנו - הסתובבנו - וישר ברחנו. מוזיאון דכאון.
משם אצנו רצנו למופע העופות הדורסים. מה נאמר, אכזבה רבתי! כמה עיטים, בזים, תנשמות ועוד כמה דורסים יושבים עד כפפות עור של כמה צעירים, הלבושים בסגנון ימי הביניים, לא מפסיקים לדבר (בצרפתית בלבד כמובן), ומנסים להרשים אותנו בזה שהעופות עפים וחוזרים אליהם. עיקר המופע הוא תעופה נמוכה של הדורסים סנטימטרים מעל ראשי הצופים הלוך חזור עשרות פעמים. אחרי פעמיים בדיוק הבנו את הקטע, וכל שאר הזמן העברנו בלנסות לתפוס צילום של העוף כשהוא קרוב. בלתי אפשרי. איך נאמר, מופע מיותר לגמרי.
אז מה כן היה לנו?
זוהי עיר מקסימה, ציורית, שממש אפשר לחוש בה את תקופת האבירים, שצריך רק לטייל בה וברחובותיה, ואולי גם לשלם כמה גרושים כדי להכנס למצודה. זה בהחלט היה שווה את הנסיעה מפריז ובשורה התחתונה היה נחמד. בשום אופן לא מומלץ להשקיע ולראות את כל השאר. אז אפשר לסכם שזהו היום הראשון בו לא ממש מיצינו, אבל בלי קצת טעויות אי אפשר.
זהו, שתהיה שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה