פונטבלנו וברביזון (מה לעשות, זה השמות של המקומות)

הבוקר שכרתי רכב.
אמור הייתי לקבל רנו מגאן של SIXT שהזמנתי מהארץ. עקב העובדה שהיה חסר להם GPS נייד במלאי (האמת שהזהירו אותי מראש שאולי יהיה חסר), אך תודות לעובדה שעשיתי טיפה מהומה ("איך אני אנהג כאן בלי GPS"), יצאתי משם עם BMW סדרה 3 דנדשה, עם מערכת נווט מובנית, DVD, ומגבים שמרגישים לבד כשיורד גשם. שדרוג קל.

החלטנו להדרים לפונטינבלו (Fontainebleau) במקום לעמוד עם מיליון יפנים בתור בגני וורסאי. היתה בחירה מעולה. בערך שעה נסיעה מפריז ומגיעים לפונטינבלו בה יש ארמון של ממש, ואפשר לראות את החדרים של נפוליאון והחבר'ה המטורפים שבנו להם חדרי פאר ותקרות בהט ושש.

הרעיון של מהו ארמון ועד כמה אפשר להתפרע עם בזבזנות עובר יפה מאוד והיה אחלה. כמו בכל מקום כמעט - הילדים נכנסים חינם.

החלק החזק של הארמון הוא הגנים העצומים. יפים יפים, עם בריכה (בה שטנו בסירה קטנה - חצי שעה ב 7 יורו), עצי יער עצומים, גינון נהדר ומזג אויר נפלא.

סך הכל בילינו שם כארבע שעות והיה נהדר, וכרגיל, ענבר סיכם במילותיו (פחות או יותר):

משם המשכנו לברביזון. עיירה ציורית ומנומנמת, קטנטנה עם רחוב מרכזי אחד, שבסופו יש יער (היער המפורסם של פונטבלו). חתיכת יער. אם ממשיכים ישר עוד כקילומטר וחצי מסוף הרחוב הראשי (Grande rue), מגיעים לדרך ללא מוצא ביער, ממנה יוצא מסלול טיול מסומן ומדהים. האיזור מפורסם בסלעי הענק שלו ומשמש אחד ממרכזי הטיפוס בצרפת. מתאים לכל הגלאים (יש סלעים קטנים ויש עצומים, ועל כולם אפשר לטפס).

כולנו נהנו והוצאנו ים מרץ בקפיצות בין הסלעים, טיפוס עליהם, החלקה מהם וכן הלאה. זה פשוט סלעי בראשית שאי אפשר שלא לגעת ולטפס עליהם.

יש הרבה אתרים כאלו באיזור, זה שהגענו אליו (די במקרה, האמת), הוא נפלא למשפחות - מסלול נוח, מסומן היטב, מעגלי, וחותר בסלע קדמון.
חזרנו חת שתים (לא חכמה גדולה בזכות התאוצה של הבהמה הגרמנית שאנו מצוידים בה).